כך תגנו על העצים בסביבתכם מפני החידקונית

דקלים ועצי נוי הם היעדים החביבים על חדקונית הדקל האדומה, חיפושית מזן קטלני ביותר שעשויה להביא להרס עצי תמר. חדקונית הדקל האדומה היא חיפושית קטנה למדי (גודלה מגיעה עד ל-5 ס"מ), התוקפת עצי דקל צעירים. הבעיה העיקרית בהתפשטות החיפושית היא, שברוב המקרים לא ניתן לזהות את הפגיעה שלה בעצי הדקל, אלא לאחר שנעשה הנזק והעץ מת. החיפושית הלא חביבה הזו, פוגעת בעץ באופן שיטתי. בתחילה, היא חודרת לשורשי העץ מהאדמה. במקום חדירתה, היא מטילה מאות ביצים, מהם בוקעים זחלים הניזונים מגזע העץ. בפעולה שיטתית של כרסום, הם מגיעים עד לב העץ ומביאים להריסתו כליל. התיאור הכלל לא מלבב הזה עשוי להתרחש בכל סביבה ובכל גזע עץ פוטנציאלי, אף בגזע הקרוב לביתכם. אם כן, כיצד נגן על העצים בסביבתנו?

כיצד נמנע את חדירת החדקונית לגזע?

כאמור, ברוב המקרים לא ניתן לזהות את הפגיעה, עד לכשנראה את הנזק, ולכן יש לדאוג להרחקת הזחלים מבעוד מועד מגזע העץ. חלק מזני התמרים (הזן הקנרי, למשל) לא מגיבים כה בחריפות לפגיעה ולעיתים ניתן לטפל בחדירת החדקונית עוד לפני שנגרם נזק משמעותי. הפתרון היעיל ביותר שימנע את התפשטות החדקונית ואת כריתת עץ הדקל בעקבותיו הוא הדברה יסודית. במרבית המקרים נזדקק לריסוס יסודי של קודקוד העץ תוך שימוש בחומרי הדברה מתאימים. התכשירים הנפוצים לטיפול בעצי תמר ומניעת חדירת חדקוניות הם קונפידור, סימבוש, סימשופר וכדומה. גננים ומומחים בתחום, יבצעו את ההדברה אחת למספר חודשים במטרה למנוע התפשטותה וחדירתה לגזע העץ.

שיטות נוספות למניעת חדירת החדקונית

שיטה נוספת שעשויה להגן על עצי התמר מפני השתלטות חדקונית הדקל האדומה היא ההגמעה. גננים מקצועיים עובדים עם חומרי הדברה זהים לחומרים בתהליך ההדברה הנ"ל, אך מבצעים גם פעולה נוספת הנקראת "הגמעה", שפירושה מהילת החומרים במים, ופיזורם בבורות רחבים מסביב לשורשי העץ. קיימות שיטות נוספות להגנה על עצים מפני מזיקים, כמו טמינת מלכודות בגזע העץ וכדומה, ובאופן כללי ניתן לומר שמומלץ לבצע את ההדברה לא רק באופן נקודתי בעץ הנגוע, אלא גם בעצים סביבותיו. להגברת האפקטיביות של ההדברה, מומלץ להימנע ככל הניתן מגיזום כפות התמרים ולהקפיד על ריסוס לעיתים קרובות, זאת מפני שטבע החדקונית להתקרב ולהמשך לעצים גזומים בדווקא.