כריתה וגיזום עצים

לעצים חשיבות רבה במרקם העירוני- סביבתי. כולנו שמענו את המושג "ריאה ירוקה" בהקשר לחשיבותם של העצים. תועלתם העיקרית היא בקליטת פחמן דו חמצני ופליטת חמצן להעשרת הלחות. בנוסף, סופחים העצים אבק ולכלוך המתפזרים באוויר, מורידים את עוצמת הרוחות וטמפרטורת הסביבה ועוד. על אף חשיבותם הרבה, כדאי לדעת שיש לא מעט עצים מסוכנים. הכוונה היא שלעיתים גדלים בסביבתנו עצים שעלולים לקרוס בפתאומיות, עקב מחלה או העדר ביקורת על צמיחת הענפים. לא בכל מקרה יש לגזום או לכרות עץ, וניתן להיעזר בשיקולים המופיעים בכתבה הנוכחית.

כריתת עץ בשל מחלה

פעמים רבות שומעים אנשים מצירים על כריתת עצים, כמו למשל כריתת עץ דקל בעקבות מחלה. האמת היא שלעיתים מהווה כריתת עץ דקל או כל עץ אחר הצלה של ממש, הן עבור העץ והן עבור סביבתו. במה דברים אמורים? לעיתים חודרים אל העץ מזיקים שונים וגורמים לנזקים בלתי הפיכים לגזע העץ. במקרים כאלה מומלץ להתייעץ עם בעלי מקצוע מתאימים, שכן כריתת עץ במקרים האלה עשויה רק להועיל ולתרום לבריאותו ולבריאות העצים שסביבו. ככלל, רצוי לבצע כריתת עץ בעיקר כאשר הוא מהווה גורם מסוכן או מפריע במידה כלשהי.

גיזום עצים מטעמים אסתטיים ובטיחותיים

לעיתים לא נזדקק לכריתת עץ שלם, אלא נסתפק בגיזום ענפים מהעץ. רבים טועים לחשוב שגיזום פוגע בעץ ומשחית את ענפיו, כשלמעשה ההפך הוא הנכון- גיזום עצים נכון לא רק שאינו מזיק לעץ, אלא מחזק אותו מאוד ומועיל לסיעוף הענפים. כדי לשפר את יעילות הגיזום, אין צורך לחכות עד שהענפים יקרסו. מומלץ לבצע גיזום אחת לכמה חודשים, בכדי להפחית סיכונים סביבתיים ולהוסיף לבריאות העץ.

כאמור, פעולת הגיזום היא צעד מבורך, שעשוי להחיש את שגשוגו ופריחתו, אך עם זאת, רצוי מאוד לא להזדרז, ולבצע את הגיזום באופן זהיר, בהתאמה לכל ענף וענף.

על מי מוטלת חובת גיזום וכריתת עצים?

חובת גיזום או כריתת העץ תלויה במיקום בו הוא נמצא. במידה והעץ גדל בשטח פרטי, למשל בגינה בבית פרטי, בעל השטח אמור לדאוג לכריתתו ולגיזום הענפים במידת הצורך. במידה והעץ נמצא במקום ציבורי, על העיריה או הרשות המקומית לטפל בו בהתאם. במדינת ישראל קיים חוק, הקובע כי כל כריתת עץ במקום ציבורי מחייבת אישור של מפקחי הקרן הקיימת לישראל, ורק לאחר שמקבלים אותו ניתן לשקול את כריתת העץ.