כריתת עץ דקל בעקבות מחלה

גיזום או כריתת עץ דקל היא פעולה שמתבצעת מפעם לפעם, לצרכים שונים ומגוונים: משמירה על חיי העץ דרך שמירה על עוברי אורח ועד שמירה על מראה הסביבה. כריתת עץ דקל דורשת ברוב המקרים פעולה מידית על ידי מומחים, כדי למנוע אסונות גדולים כמו נפילות עצים בפתאומיות. כריתת עצי דקל מחייבת פי כמה וכמה באזור המרכז, היות ומדובר באזור בעל בניה צפופה במיוחד. בכתבה זו נעמוד על המניע הנפוץ ביותר לכריתת עצי דקל, ונסביר באילו מקרים נכרות את העץ, ועל מה יש לתת את הדעת.

מה מוביל לכריתת עצי דקל?

בוודאי יצא לכם להתבונן בכריתת עץ סמוך לביתכם. בעלי בתים רבים מבקשים לכרות עצים בסמוך למקום מגוריהם, אולם לא רבים מודעים לכך שהדבר אסור על פי החוק. כריתת עצים מותרת בתנאי שהיא מאושרת על ידי גורמים מתאימים, אך לא בכל תנאי. אחד הגורמים הנפוצים המביאים לכריתת עצי דקל הוא מחלה של העץ. ריקבון פנימי או צמיחה פגומה בעקבות מזיקים או תנאי שטח לא מתאימים עלולים לגרום לחולי העץ, ואף להוביל לקריסתו. עץ חולה עשוי להיות מטרד של ממש לסביבה- הוא עלול להגיע לפתחי בתים וללכלך את הסביבה במידה משמעותית. במידה והעץ אכן מהווה סכנה משמעותית לביטחון הסביבה, יש לקבל אישור מתאים מהרשויות ולכרותו בהקדם האפשרי.

הגורמים המאשרים את כריתת עצי הדקל הם לרוב מומחים מטעם קק"ל. עליהם להגיע לשטח והחליט האם הפעולה נחוצה באופן מידי. החוק קובע כי עץ דקל או כל סוג עץ אחר יכול להכרת בתנאים הבאים:

• מחלה של העץ

• סכנה משמעותית לגוף או לרכוש

ניתן לבצע כריתת עצי דקל בעקבות מחלה, גם אם יש סכנה בנזק שיגרמו לצמחיה או לסביבה.

על מה יש לתת את הדעת בשעת הכריתה?

מומחים האמונים על כריתת עצי דקל, צריכים לשים לב בעיקר על כיוון נטייתו של עץ הדקל. עץ חולה הנוטה באופן לא בטיחותי על בית או מעל גורמים רגישים כמו קווי מתח גבוה, עלול לגרום לפגיעה מסוכנת בנפש או ברכוש, ולכן יש לכרות אותו באופן זהיר. במצבים כאלו לעיתים העצים יכרתו בחלקים, קודם הענפים המסוכנים ולאחר מכן הגזע או באופן אחר שלא יסכן את הסביבה. לאחר הכריתה, יש לנסות ולרכז את כל העצים הכרותים במקום אחד, ולפנות אותם בצורה מסודרת.