כריתת עצי דקל

עצי הדקל המתנשאים בצידי הדרך משרים תחושה של חוסן ויציבות. אך לא אחת הם טומנים בחובם מזיקים, ומהווים סכנה ממשית לסביבה ומטרד לעוברים ולשבים בדרכם. בין ענפי הדקל עלולים להסתתר מזיקים שונים: החל מיונים, חרקים ועטלפים וכלה בעכברים וחולדות. כריתת עצי דקל בעקבות מחלה היא הפתרון האידיאלי לקטילת המזיקים והתפשטותם למקומות נוספים בסביבתו.

פעמים הגובה והמשקל העצום של עצי הדקל עשוי להוביל לכריתת עצי דקל. עצי הדקל צומחים לגובה רב ובמשך הזמן עלולים לגרום לנזקים חמורים כמו נגיעה בחוטי חשמל, חוט טלפון ועוד. יתירה מכך, גובהם העצום הופך אותם לכבדים במיוחד, ובמזג אוויר סוער הם עלולים לקרוס על בני אדם, רכבים או מדרכה, לגרום להרס רב ולסכן את חייהם של עוברים והשבים. במקרים מסוימים משירים עצי הדקל את ענפיהם הרחבים והיבשים בתום הבשלת פירות התמר. נשירה מאסיבית זו עשויה להימשך מספר שבועות וליצור מטרד רב בשל הלכלוך המצטבר.

מתי לגזום ומתי לכרות?

למרות שנראה שמדובר באותה המשמעות בדיוק, גיזום העץ וכריתתו הן שתי פעולות מנוגדות אחת לשנייה. גיזום עץ דקל היא פעולה המתבצעת כחלק מהשמירה על חיוניות העץ ומתוך דאגה להתפתחותו וצמיחתו התקינה. הזמן המומלץ ביותר לגיזום העץ הוא "עונת הגיזום" עונה זו נקבעת על-פי סוג העץ וגילו.

לעומת הגיזום, כריתת עצי דקל מתבצעת כשאין צורך בעץ. כריתת העץ מפסיקה את חייו של העץ לאחר תהליכים כמו ריקבון בשל מחלה או מזיקים שנטפלו אל העץ (דוגמא למזיק מצוי כזה הוא חדקונית הדקל האדומה)

כיצד מתבצע תהליך הכריתה?

עץ הדקל מורכב מגזע גדול ומסיבי שאינו מסועף, ולכן לצורך כריתת עץ דקל יש לבצע ניסורים רבים מחלקו העליון כלפי מטה. שימוש במנוף סל ייעודי בעת גיזום העץ מאפשר נגישות רבה לעץ, עבודה בכל גובה ויכולת תנועה במרחב של הגוזם.

בכל מצב בו עץ הדקל מהווה סכנה או מטרד, רצוי לדווח לרשויות, או לפקיד היערות ורק לאחר מכן לכרות את העץ .פעמים כריתת עץ דקל אחד, מהווה חיות וצמיחה לעצי דקל אחרים הגדלים בסביבתו ולסביבה כולה.